חשיבה אסטרטגית קריאייטיבית: לא הכול חייב להיראות כמו שביקשת.
- MOOTAG
- 12 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות
מהי חשיבה אסטרטגית קריאייטיבית ואיך היא הופכת עיצוב לפרויקט עם השפעה?
לפעמים זה מתחיל בבריף פשוט:“צריך מצגת.”
אבל אז את יושבת מול התוכן, רואה את המסר, את הפוטנציאל, ומבינה שזה גדול מדי בשביל מצגת.
יש לזה פוטנציאל לשנות באמת וצריך לצלול רגע לעומק ולייצר משהו חדש.
זה בדיוק הרגע שלנו. הרגע שבו מתחילה חשיבה אסטרטגית יצירתית לבנות עולם עם משמעות.
הסיפור של FAKE OR NOT
המכון הישראלי לדמוקרטיה, איגוד האינטרנט הישראלי, מכון מופ"ת ומשרד החינוך עבדו על תוכנית חינוכית לגילאי חטיבה בנושא אוריינות מדיה דיגיטלית.
כשקיבלנו את המצגת שהם רצו להעביר בכיתות, לעיצוב, הבנו מהר מאוד שהפורמט לא מתאים למה שהם באמת רצו להשיג. המסר היה חשוב מדי, הצורך בשיתוף פעולה עם מורים וילדים היה חזק מדי - ומצגת, יפה ככל שתהיה, פשוט תישכח ביום שאחרי.
במקום “לעצב מצגת”, עצרנו ושאלנו שאלה אחרת: איך גורמים לזה לעבוד באמת?
התשובה הייתה לא עוד עיצוב, אלא שינוי תפיסה: הפכנו את המצגת לאתר אינטראקטיבי שמורים יכולים ללמד דרכו שיעורים חיים, עם חידונים, סרטונים ופעילויות. מקובץ PowerPoint – נולד כלי הוראה אמיתי.
לא כל דבר צריך להיראות כמו שביקשת
הלקחים מהפרויקט הזה רלוונטיים כמעט לכל ארגון: לפעמים הפתרון הנכון לא נמצא בתוך הבריף - אלא מחוצה לו.
מותגים וארגונים משקיעים המון זמן וכסף כדי בדבר שהם מאמינים בו, אבל לא תמיד בדרך ובכלים הנכונים, כדי לייצר השפעה אמיתית.
כדי שה"דבר" יקרה, צריך לשאול:
האם זה באמת הכלי הכי נכון?
האם זו הדרך לתפוס את שתומת ליבו של הקהל שלי?
אולי בכלל צריך להמציא את הפורמט מחדש?
מיתוג, קריאייטיב וחשיבה מערכתית
מיתוג, עיצוב גרפי או קמפיין דיגיטלי - כולם רק כלים.
ההבדל בין עוד פרויקט יפה לפרויקט שמייצר אימפקט, הוא היכולת לעצור ולחשוב אחרת.
לא לעצב עוד מצגת - אלא לייצר חוויה.
לא לכתוב סיסמה - אלא לשנות תפיסה.
לא להסתפק במה שביקשו - אלא לשאול למה זה באמת נועד.
לסיכום
לפעמים הדבר הכי מקצועי שאפשר לעשות, זה לא לעשות בדיוק מה שביקשת.
כי קריאייטיב אמיתי לא נמדד ברמת העיצוב, אלא ברמת ההשפעה.
תגובות