אייקון-03.png
אייקון-02.png
אייקון-01.png
  • MOOTAG

מה זוכי פרס הנובל יכולים ללמד אותנו על כלכלה?

פורסם ב-כלכליסט, מאת: אלינה שקולניקוב


הפרופסורים אסתר דופלו, אבהיג'יט בנרג'י ומייקל קרמר, זוכי פרס נובל לכלכלה לשנת 2019, פתחו החודש לעולם צוהר לעשייה חברתית משמעותית מבוססת מחקר, נתונים ועובדות אשר ניתן להעריך ולהשוות. גישה זאת היא בבסיס הרעיון של הדור הבא של יזמות: יזמות האימפקט – יזמות עסקית שמיועדת לפתור אתגרים חברתיים וסביבתיים.

בכדי שמיזם יהיה "מיזם אימפקט" עליו להתאים לשלושה קריטריונים: כוונה לייצר ערך כלכלי לצד ערך חברתי/סביבתי ומדידה של הערך החברתי והכלכלי שלו.

מיזמי אימפקט נעים בין אגרות חוב חברתיות לפתרון אתגרים רחבים בחברה (לדוגמא: צמצום נשירה מהשכלה גבוהה בישראל), דרך סטארט-אפים הפועלים לפתרון אתגרים ספציפיים (לדוגמא: הנגשה של מים וסבון לטובת שטיפת ידיים באזורים כפריים בדרום הודו) וכלה בשינוי תפיסות בבנייה נדל"נית (לדוגמא: דרך מודל שיקום שכונות שכולל שכירות מבוקרת לטובת התושבים המקוריים).


ליזמיות שרוצות להשפיע לטובה על העולם (ולא רק לעשות לביתן) המדידה של הערך החברתי היא תמיד הקשה ביותר. לכן אין זה פלא שהנובל בכלכלה הוקדש השנה לנושא מהותי זה ובפרט לחקר ההתערבויות החברתיות האפקטיביות ביותר במלחמה בעוני מערכתי. המחקר פורץ הדרך של דופלו, בנרג'י וקרמר מלמד שדווקא החלוקה של השאלות החברתיות הגדולות (עוני) לשאלות קטנות (לדוגמא המוטיבציות של אימהות לחסן את ילדיהן נגד מלריה) יכולה להניב מבנה כלכלי ברור של רווח והפסד חברתי, אותו ניתן לכמת מול השקעה פיננסית מסוימת, כלומר - חישוב של החזר חברתי וכלכלי על השקעה.


למה השקעות חברתיות וסביבתיות חשובות? בנוסף לטיעון הערכי ישנו טיעון כלכלי. פרופסור פול רומר זכה ב-2018 בנובל לכלכלה עבור תאוריית הצמיחה האנדוגנית. בבסיסה רעיון רדיקאלי ששואף להרחיב את הגדרת המושג "משאב". בעולם של משאבים, ככל שיש יותר אנשים יש פחות משאבים עבור כל אחד ולכן בהכרח יש תחרות מתמדת, אולם, בעולם של רעיונות, הגדלת כמות האנשים היא ברכה ולא קללה. בעיקר כאשר מדובר ברעיונות אשר נובעים משיתופי פעולה שלא יכלו להיווצר בעבר – בין מדינות שונות, דיסציפלינות שונות ועוד.

כלומר, הטבה עם חייהם של אחרים, גם אם האחרים הללו לא נמצאים ב"קהילה שלי" (העיר, המדינה, האיחוד המונטרי שלי), דרך סיוע ושיתוף פעולה, הינה לרווחת הכלל. זהו שינוי פרדיגמה נוסף שאנו רואים בבירור ביזמות אימפקט: שיפור של תוצאות חברתיות וסביבתיות מטיב לא רק עם המוטב הישיר אלא גם עם הקהילה מסביב והכלכלה מסביב כמו גם עם המשקיעה, הקהילה שלה והכלכלה סביבה.

למה קשה לנו לאמץ פרדיגמה כלכלית חדשה? בה כסף אמור לא רק לייצר עוד כסף למי שכבר יש לו כסף (על חשבון אחרים פעמים רבות) אלא שכסף ייצר כסף לצד ערך חברתי וסביבתי לכולם? מפני שנראה לנו שישנו דיסוננס קוגניטיבי בבסיס רעיון זה: הרי שכסף לחוד ועשייה חברתית לחוד.


לקריאת הכתבה המלאה ב"כלכליסט":

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3773281,00.html

3 צפיות

LET'S CHANGE TOGETHER

סטוריבורד ואלמנטים_Artboard 1 copy 18_Ar