אייקון-03.png
אייקון-02.png
אייקון-01.png
  • MOOTAG

"בעל המאה הוא בעל האחריות"

פורסם בYNET, בתאריך ה- 20.01.19, מאת: קובי ליברמן


בעבר הלא רחוק, חברות או תאגידים שרצו להפוך את העולם למקום טוב יותר העבירו תרומה כספית לעמותה או עמותות, לרוב כאלה שפועלות בנושאים הקרוב לליבם של הבעלים.


אולם בשנים האחרונות חלו מספר שינויים. ראשית, רבים מהתאגידים נותנים לעובדים להחליט על הפעילות הפילנתרופית וההתנדבותית של החברה. מעבר לכך, ללקסיקון העסקי נכנס מונח חדש: "אחריות בליבה". תאגידים שבוחרים בכיוון זה יוצרים שינוי חברתי באמצעות ליבת הפעילות שלהם, החל מגיוון העובדים שהם מעסיקים ועד קבלת החלטות בנושאי רכש שמתחשבות גם בהיבטים של צדק חברתי, מתן הזדמנות שווה לספקים קטנים, חיזוק הפריפריה ועוד.


קיבצנו למפגש פסגה שלושה מהפעילים הבולטים בתחום המעורבות החברתית־כלכלית בישראל: גיל שויד, ממייסדי ומבעלי חברת צ'ק פוינט; שלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל; ורוני דואק, איש עסקים, יזם חברתי, פילנתרופ ומייסד עמותת "ציונות 2000", שעוזר לחברות רבות במשק לתרגם את האידיאל לצעדים ממשיים.

"מה האימפקט"


כאשר הם נשאלים על הסיבה המהותית, הבסיסית, מדוע החברה שלהם פעילה גם בהיבט החברתי ולא רק בשאיפה ליצור רווח, אומר שויד: "כולנו חיים בחברה, והמטרה של מה שאנחנו עושים, גם בפעילות העסקית שלנו, היא לא רק להרוויח. יש מטרות אחרות שהן יותר משמעותיות. בסופו של דבר אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו חלק מהחברה, גם במובן האישי וגם ברמת התאגיד".


לנצמן מוסיפה כי "השאלה היא לא האם נרוויח יותר, אלא מה האימפקט שנעשה - גם בעולם הטכנולוגיה וגם באחריות חברתית. אנחנו נמצאים ב'מיכל' שהוא מדינת ישראל, ויש לך אחריות עליו. זה הדבר הבסיסי שאנחנו מלמדים ילדים - לקחת אחריות".


"אני רואה תהליכים משני כיוונים", משתף דואק. "הראשון הוא שבשנים האחרונות, גם מצד הצרכן וגם מצד החברות, ישנה דרישה חברתית־ערכית־מוסרית של לקיחת אחריות במגוון תחומים שמעסיקים את אוכלוסיית העולם, החל מאקולוגיה, דרך חינוך ועד לחימה באלימות. זה הופך מאופנה לדרישה אמיתית לפעולה מהתאגידים.


"שנית", אומר דואק, "ראינו את האפקטיביות של המעבר מפילנתרופיה מסורתית למעורבות עמוקה יותר של קהילת העסקים, עם הנורמות, המשמעת ולקיחת האחריות שהיא מביאה מהתחום העסקי. בתחומים כמו חינוך, רווחה ובריאות - ראינו כבר שהמעורבות הזו מוסיפה ועוזרת".


לדבריו, "השילובים של המגזר העסקי־חברתי־ממשלתי באיזון נכון יכולים להביא לשינוי. אלו תהליכים שהולכים ומתעצמים עם השנים, וזה הוביל לרצון לעשות יותר מפוליטיקלי קורקט, לנסות למדוד איך אפשר להשיג מהמשאבים האנושיים והחומריים של התאגיד לטובת צמצום פערים בחברה".


גם ההתנדבות המסורתית של עובדי החברות עברה תהליך של שינוי במרוצת השנים. "כיום הם מעורבים בהחלטה על היעדים לתרומה והתנדבות. העובדים מביאים רעיונות ממה שהם מכירים ומעורבים בו, וזה עוזר להגברת המוטיבציה והרצון. האתגר הוא לגרום ליותר עובדים להשתתף, וזה שהם מחליטים מעצים אותם ועוזר לכך. המדיניות החברתית לא מוכוונת מההנהלה, אלא באה ממה שהעובדים מרגישים שנכון לעשות", אומר שויד.


לדברי דואק, "כשהתחלנו את פרויקט 'עסקים למען הקהילה' לפני 20 שנה, השפה הזו לא הייתה קיימת. כאשר העלינו את הרעיון של התארגנות למען הקהילה, עם דגש על מעורבות ופעילות עובדים - הסתכלו עלינו בעיניים עקומות, במיוחד החברות הגדולות".


עם השנים, הגישה של החברות והתאגידים השתנתה. "מצד אחד אנחנו כלכלה מתפתחת, ומצד שני הפערים בתוך החברה עצומים. השאלה שאתה שואל עצמך בשלב זה היא 'מהי הדרך הכי נכונה להשקיע'. כמו שאני רואה את זה, יש שני ערוצים. הראשון הוא שהשינוי מתחיל בבית, באופן פנימי. כמו למשל בהעסקת מיעוטים בחברה. אדם עם אחריות ישאל את עצמו 'את מי אני מעסיק מבין 'מעוטי ההזדמנויות', וברגע שאתה מחבר את זה לאחריות, מחנך את עצמך לקחת אחריות אישית על החברה שלך - הגישה מתחילה להשתנות, החל מהעובד ועד להנהלה הבכירה. זה יוצר נורמות חדשות בליבת העסק. המנהל מתרגם את הערכים שלו כאזרח - לעסק".


הערוץ השני, על פי דואק, הוא "השאלה האם אנחנו באמת תורמים הלכה למעשה לצמצום הפערים. עצם זה שחברות בסדר גודל של צ'ק פוינט ומיקרוסופט פועלות בכזו עוצמה, יש לזה אפקט. ראינו את זה בעולם: ככל שיותר חברות מתעסקות בתחומים של אחריות בליבה, בודקות את עצמן בהיבטים של גיוון תעסוקתי ורכש, כך גם התרומה לצמצום הפערים הולכת ומתעצמת. כמובן שזה דורש שינוי חשיבתי יסודי".


לקריאת הכתבה המלאה ב"YNET":

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5443030,00.html

0 צפיות

LET'S CHANGE TOGETHER

סטוריבורד ואלמנטים_Artboard 1 copy 18_Ar